חיפוש באתר
חיפוש כתבות ומאמרים
       לארכיון כתבות
- חייזרים פשטו על מוזיאון הילדים הישראלי,חולון

- סיורים מודרכים במוזיאון הילדים הישראלי חולון 2010

- תערוכה אינטראקטיבית חדשה בשלוחת מוזיאון הילדים בחולון

- טיול בארגז הצעצועים ובגלריה לצעצועים במוזיאון הילדים הישראלי, חולון

- הזמנה לשקט - סיור ותערוכה בשפה אחרת

- דיאלוג בחשיכה בחולון 2010

- בוקר של כיף במרכז צעדים

- צעדים - מקום שאוהב קטנטנים

- תקופה רומית קדומה בעין יעל

- פארק כנרת- פארק אטרקציות לפעוטות, ילדים ובני נוער

- אבו קייק בירדן

- הפנינג בלונה פארק של עמק חפר


הורים ומתבגרים - בין גבול למסגרת

מהם תפקידי ההורה ומהם תפקידי הנער/ה בתקופת גיל ההתבגרות? * מהו גבול ומהי מסגרת בחינוך המתבגרים ואיך קובעים אותם? * ד'ר זיוה שגיא, מנכ'ל 'מרכז אלה- אימון להצלחה בשיטת ד'ר שגיא', עם מדריך להורים

גיל ההתבגרות הוא גיל משמעותי של התפתחות פסיכולוגית ואישיותית כמו גם התפתחות פיסית. בחיי המתבגר מתרחשים שני תהליכיים מרכזיים: האחד, שלילת ההורים ועולם המבוגרים, המתבטאת בפריצת גבולות, חוצפה ורצון לעצמאות תוך התנגדות בוטה להתערבות ההורים; השני, הרשות והזכות להתנסויות ולטעויות תוך גיבוש הזהות האישית [מי אני? מה אני אוהב? שונא? מהם הרגשות שלי? מה המוסיקה המועדפת עלי? וכדומה].
תפקיד ההורים בשלב זה הוא מחד ליצור גבולות ברורים וחומה איתנה לשמירה ולהגנה על המתבגרים ומאידך, לתת למתבגר מרחב להתנסות, לטעות ולהתפתח, כלומר: צריך לאפשר למתבגר להתנסות בפריצת מסגרות ולהתמודד עם מצבים של ניסוי וטעייה כדי שיוכל לפתח את האני העצמי.

להחליק על הגג של עזריאלי
מבחינה מטאפורית, דמיינו שהמתבגרים שלכם מחליקים על גלגיליות על גגו של מגדל עזריאלי, ובקצה הגג אין מעקה או חומה. מה יקרה להם? שני תרחישים אפשריים: האחד – אם אין חומה שתגן עליהם, הם עלולים להחליק במרכז הגג בחוסר ביטחון מוחלט מפחד שיפלו ויתרסקו. השני – אם המתבגרים פחות מודעים לסיכונים, הם עלולים להחליק תוך סיכון עצמם, ליפול ולהתרסק. בשני המקרים המיומנויות והיכולות שלהם להחליק תהינה נמוכות מאד. אם נציב חומה על הגג, גם אם הם ייתקלו בחומה לעיתים, כל המתבגרים יחליקו בביטחון ויצברו ניסיון ומומחיות. אותו דבר לגבי מיומנויות החיים והביטחון העצמי של מתבגרים. באין גבולות ברורים המתבגרים יגדלו חסרי ביטחון, או שחלילה יידרדרו לפשיעה, להתמכרויות או התנהגויות מסוכנות אחרות. ולהיפך, כאשר ההורים שומרים על גבולות ברורים.

ההבדל בין גבול למסגרת

ההורים צריכים ללמוד להלך על חבל דק מאד המבדיל בין הצבת גבול ומתן מרחב שהוא בבחינת מסגרת. מה ההבדל בין גבול ומסגרת? גבול- נוקשה; מסגרת- גמישה. בקביעת גבול, ההורים מחליטים מהם הקווים האדומים שהם מבחינתם ייהרג ובל יעבור: התנהגויות שאם הילד יבצע אותן, אזי ההורים יפעילו את כל ה'תותחים הכבדים' והתגובות הקשות ביותר. למשל: פנייה למשטרה כשהנער שלהם הפך להיות אלים במשפחה או כשעבר על החוק, טיפול בכפיה במקרה של שימוש בסמים וכו'. כמסגרת מוגדרות כל ההתנהגויות שאינן עולות בקנה אחד עם הערכים והאמונות של ההורים, אך אם הנער מבצע אותן, להורים יש מספר דרכי תגובה: הפעלת תוצאות; ביטוי מורת רוח תוך מתן אפשרות לנער להתנסות ולטעות; יצירת מודל ודוגמה לקבלת החלטות ופתרון בעיות עבור המתבגר או העלמת עין וויתור. למשל: הילד מעשן סיגריות, דבר שמבחינת ההורים אינו קו אדום אלא מסגרת. תגובת ההורים תהיה: 'אני לא אוהב את זה, זה מזיק לבריאותך, אך זוהי החלטתך'. או: הנערה רוצה פירסינג בגבה, ההורים מאד לא אוהבים את הרעיון, אך על מנת לתת לה מודל של קבלת החלטות, ניתן לשלוח אותה ללמוד על הנושא: מה הסיכונים? היכן בגוף עדיף לעשות פירסינג ולצמצם סיכונים? מי עושה פירסינג בטוח? מה העלות? כיצד הנערה מתכוונת לממן את הפירסינג? על מה היא מתכוונת לוותר? זהו חינוך לקבלת החלטות, לעומת מצב שבו ההורה אוסר על הילד לעשות פירסינג והילד עושה בסתר מבלי לקחת בחשבון את כל השיקולים הנ'ל. בנוסף, 'צריך לאפשר למתבגר לנצח לעיתים, לנהל איתו משא ומתן ולומר – אני לא אוהב את זה, אבל תעשה מה שאתה רוצה' [ריצ'רד לבוי- איש חינוך אמריקאי מוכר]. כשהמתבגר מרגיש שהוא מנצח בהתנהגויות הקטנות, הוא לא משקיע אנרגיות בלנצח בהתנהגויות מסוכנות. יש הבדל בין ניצחון שההורים מאפשרים, ובין ניצחון שלהורים אין עליו שליטה. האחרון גורם לתחושות קשות הן אצל ההורה, שמרגיש חסר אונים והן אצל המתבגר שמסלים התנהגות מתוך פחד של אובדן שליטה וניסיון לקבל גבול מההורים.

היכן לקבוע מסגרת והיכן להציב גבול? התשובה תלויה במשפחה ובערכים שלה. על כל זוג הורים לקבוע מה כלול בגבול ומה במסגרת. יהיו הורים שעבורם פשיעה, אלימות, עבירה על החוק הם בבחינת גבול ועבור אחרים דווקא ערכי נאמנות הם בבחינת גבול. תהיינה משפחות שעבורן שיעורי בית, סידור החדר, שעת חזרה מבילוי הם בתחום המסגרת, ואחרים יגדירו אותם כגבול. חשוב להחליט מראש במסגרת ההורית מהם הקווים האדומים ולקבוע לא יותר [!!] מארבע התנהגויות כקו אדום/ גבול. לגבי יתר ההתנהגויות יש להחליט מה תהיה התגובה עליהן. והכי חשוב- לבצע בעקביות את ההחלטות.

ד'ר זיוה שגיא היא דוקטור לפסיכולוגיה. מאמנת אישית ומטפלת בשיטת ד'ר שגיא בילדים, מתבגרים ובוגרים עם הפרעת קשב וריכוז; מאמנת לשיפור הזוגיות; מנחת סדנאות להורים, לילדים ולמתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז וסדנאות למורים ולמנהלי בתי ספר; מאמנת אישית/קבוצתית בארגונים להתמודדות עם הגורם האנושי.
מרצה בטכניון ביחידה ללימודי חוץ.
לפרטים נוספים: אלמוג 050-3833230; פקס:04-6549535


  הדפס          שלח לחבר        ילדים





עמוד הבית  |  הוסף למועדפים  |  הפוך לדף הבית  |  אודות
תנאי שימוש ומדיניות הפרטיות |  שמות  |  פרסום באתר  |  כתוב לנו  |  שלח ידיעה ל"מה חדש"  |  RSS |  לימודים |  אינדקס
כל הזכויות שמורות: ילדים שלי  /  אינפו ערוצי מדיה ותקשורת בע"מ  /  מפ"מ Copyright © 2005 www.yeladim-sheli.co.il  All rights reserved