חיפוש באתר
חיפוש כתבות ומאמרים
       לארכיון כתבות
- חייזרים פשטו על מוזיאון הילדים הישראלי,חולון

- סיורים מודרכים במוזיאון הילדים הישראלי חולון 2010

- תערוכה אינטראקטיבית חדשה בשלוחת מוזיאון הילדים בחולון

- טיול בארגז הצעצועים ובגלריה לצעצועים במוזיאון הילדים הישראלי, חולון

- הזמנה לשקט - סיור ותערוכה בשפה אחרת

- דיאלוג בחשיכה בחולון 2010

- בוקר של כיף במרכז צעדים

- צעדים - מקום שאוהב קטנטנים

- תקופה רומית קדומה בעין יעל

- פארק כנרת- פארק אטרקציות לפעוטות, ילדים ובני נוער

- אבו קייק בירדן

- הפנינג בלונה פארק של עמק חפר



כתבות ומאמרים >> רפואה משלימה >> כיצד לטפל בבעיות קשב ללא ריטלין! / אילן סלומון
כיצד לטפל בבעיות קשב ללא ריטלין! / אילן סלומון
פירסומים שונים, שמומנו על ידי חברות תרופות, ניסו להראות קשר בין גנים מסויימים לבין הפרעת קשב. קל מאד לעשות את זה. בוחרים קבוצת אנשים ומחפשים גנים מסויימים שמופיעים אצלם יותר מאשר אצל קבוצה אחרת. אבל ברור שבכל קבוצת אנשים מקרית ניתן למצוא גנים מסויימים שיופיעו יותר מאשר אצל קבוצה מקרית אחרת, שהרי יש מיליוני גנים. זהו מידע סטטיסטי בלבד, וכל מטרתו היא לייצר כותרת בעיתון מדעי שניתן יהיה לצטט אותה כדי לקדם את הרעיון שיש בסיס גופני לבעיות קשב, רעיון שיכול להכניס כסף רב לחברות התרופות. הגנים הרי אמורים לקבוע מבנה כלשהו בגוף, אבל אם אין שום מבנה גופני ידוע, שאחראי להמצאה שנקראת הפרעות קשב, אזי מלכתחילה כל העיסוק בגנים לא יכול להוביל לשום הוכחה כזו

מדוע הריטלין מזיק?
ריטלין מוגדר בחוק כסם מסוכן עם הגבלות על החזקה ומכירה שלו. הריטלין, שהוא חומר שומני, מצטבר ברקמות השומן ובמוח, ורק חלקו יוצא מן הגוף. הוא עלול לגרום לתלות[כפי שרשום גם בעלון התרופה]. אפשר לראות זאת כאשר הילד מבקש שיגדילו לו את המינון, או שהוא לא רוצה שיפסיקו לו את הכדור.

ריטלין הוא סם מרץ, סמי מרץ שימשו טייסי קרב במלחמות העולם כדי לפעול שעות רבות מבלי להתעייף. כאשר נותנים סם כזה לילדים שגופם קטן, נוצר בדם ריכוז גבוה מאד שלו, שגורם דווקא לריסון של הילד. ילד מרוסן כזה יכול להיראות עצוב וחסר חיים. כאשר הריכוז בדם יורד בהדרגה, הריטלין מתחיל פתאום להמריץ את הילד. זה עלול לגרום לו להתנהגות פסיכוטית לא נשלטת, לעיתים עד כדי כעסים, אלימות, דיבור ללא הפסקה, חוסר יכולת לשלוט בעצמו וכו'. [כפי שרשום גם בעלון התרופה].

ריטלין בשיחרור ממושך, כגון 'קונצרטה', פותח כדי שהריכוז בדם יהיה גבוה במשך שעות רבות, וכך הילד יישאר מרוכז ומרוסן רוב שעות היום. כמובן שאז כמות הסם היומית גדולה יותר, ולכן הסיכונים גדולים יותר. במקרה כזה הוא מתחיל להיות מומרץ רק בלילה, כי רק אז הריכוז בדם יורד, ואז איכות השינה שלו נפגמת מאד. כאשר מפסיקים לתת ריטלין, אפילו ליום אחד, הסם יוצא מרקמות השומן אל הדם, ועלול לגרום להמרצה משמעותית של הילד. משום כך מורים רבים מזהים מיד כאשר הילד 'שכח' לקחת ריטלין. הוא פשוט הופך לבלתי נשלט. הסיבה שהריטלין מצוי בכספת היא בגלל שיש לו פוטנציאל גבוה של שימוש לרעה. ועלול לשמש נרקומנים כתחליף לסם שהם צורכים. הריטלין היום הוא סם ההסנפה מספר אחד במועדונים.

לאחרונה נוספה אזהרה חדשה לעלון הריטלין שמדברת על מקרי מוות שדווחו במקרים שבהם היה מום לא ידוע בשריר הלב

קשיים בקשב ובריכוז מופיעים תמיד בשעת למידה!
היזכרו בהרצאות שבהן ראיתם סטודנטים שלא התרכזו, השתעממו, נמנמו, יצאו לעשן סיגריה, פיטפטו, העבירו פתקים או יצאו כדי לאכול משהו. גם לכם זה בודאי קרה! אם תבדקו, תגלו שתופעות אלה קרו תמיד לאחר שלא הבנתם משהו בחומר, ולכן כבר לא הצלחתם להמשיך להקשיב. קל מאד לגרום לילד לא להבין משהו. הכל אצלו חדש ולא מובן.
ילד, שלא מבין משהו, לא מעיז, בדרך כלל, לבקש מהמורה להסביר. אולי הוא ה'טיפש' היחיד שלא הבין! מורים רבים גם לא מאפשרים לשאול הרבה שאלות ['אין זמן!....שאלות בסוף!']
זה קורה בסדר הזה:
1. הוא לא מבין.
2. הוא לא מעז לשאול, או שלא נותנים לו לשאול.
3. הוא לא מצליח להבין, ולכן לא מצליח לעקוב אחר הנאמר!
4. הוא מאבד את הקשב שלו, ומתחיל לעסוק בדברים אחרים.
עוד כמה שיעורים כאלה, והוא כבר מתחיל לחלום מתחילת השיעור.

מדוע, לא רואים בעיות קשב אצל כל הילדים בשעת למידה?
כל הילדים מאבדים קשב אם אינם מבינים את החומר, אולם אצל ילדים מוכשרים ומלאי חיים זה בולט בהרבה, כי ברגע שהם מאבדים את הקשב, הם מיד עוברים לפעילות אחרת, שכמובן, עשויה להפריע למהלך השיעור. ילדים מוכשרים, מלאי חיים, הם הראשונים להישלח לאיבחונים ולקבל תוית של 'הפרעת קשב היפראקטיבית'. הם תמיד ב'אקשן'. וברגע שהפסיקו להבין את החומר, פעילותם עשויה להפריע. לנוירולוגים ולפסיכיאטרים אין הכשרה שקשורה ללמידה או הוראה, משום כך הם נותנים, בדרך כלל, רק סמים כדי לפתור תופעות של חוסר קשב. ריטלין לא מטפל בסיבות לחוסר קשב. ריטלין הוא סם ממריץ, ולכן הוא רק מפחית באופן זמני את התופעה.

מרגע שהפסיכיאטריה פירסמה הפרעה רשמית שנקראת 'הפרעת קשב', היא גרמה לאלפי אנשים להאמין שגם הם סובלים מההפרעה ה'מוחית' הזו, שלמעשה לא רק שאין לה בסיס מדעי תקף, אלא שאף התקבלה בהצבעה, בהרמת יד, ואין לה שום בדיקה גופנית שמאשרת אותה. הפסיכיאטר לא מטפל בסיבות, אלא רק משתיק בעיות באמצעות סמים: הוא עוסק רק בסימפטומים [תסמינים] שהוא רואה מולו. אם מגיע לפסיכיאטר הצבאי חייל מדוכא, הפסיכיאטר לא בהכרח יבדוק אם מפקד כלשהו התעלל בו. הוא בהחלט יאבחן אותו כסובל מ'דיכאון', וירשום לו סמים נוגדי דיכאון. סביר שלא ימליץ להעבירו ליחידה אחרת[טיפול בסיבה: יחס משפיל]. הפסיכיאטר עובד כך: הוא נותן לזה תווית['דיכאון'], ורושם לזה סמים ש'יעלימו' את זה.

אנשים שכבר משתמשים בריטלין נוטים להעדיף פתרונות כימיים מזיקים. [ 'תן לי עוד כדור!'. 'זה הציל את הבן שלי!']. וכמו כל אדם שלקח סמים הם הופכים במהירות להיות 'סוכני מכירות' ו'ממליצים' של ריטלין.

מדוע המורים לוחצים?
מסתבר שהרעיונות הפסיכיאטריים חדרו היטב גם למוסדות להכשרת מורים. מורים לחינוך מיוחד לומדים קורס בפסיכיאטריה, ושם מלמדים אותם, שהפרעת קשב היא בעייה גופנית במוח מבלי לספק הוכחות. המורה, בתמימותו, לא חושד שהפסיכיאטר מתבסס על יחסי ציבור ולא על מחקרים מבוססים. הבילבול הזה, בתוספת האינטרס הכלכלי שיש לפסיכיאטרים ונוירולוגים, ששותפים במכוני איבחון, ושעושים הון מכל איבחון שהם מבצעים, כל אלה הצליחו לגרום להורים רבים להסכים לתת לילדיהם סמים פסיכיאטריים למרות שהם יודעים שזה לא הפתרון, ושזה עלול להזיק להם.

טיפול בגורמים הבאים יכול לעזור להפחית את הבעייה:
הגורם הראשון: אי נוחות בשעת הקשבה מתמשכת ['קוצים בישבן'].
ילדים מוכשרים הם בדרך כלל פעלתניים יותר מאחרים. הם שמחים יותר, יצירתיים יותר, מלאי חיים יותר [הבדרנים, אוהבי הספורט התחרותי, חובבי המוסיקה, אוהבי האקשן במחשב, ואוהבי היצירה בכלל]. כילדים הם בסך הכל לא מאומנים לשלוט על האנרגיה שיש בהם. לילדים מוכשרים יש הרבה אנרגיה. זה לא אומר שהם בהכרח צריך לאבחן אותם או להגדיר אותם כבעלי הפרעה כלשהי. הטיפול הוא קורס קצר: אימון הילד בסדרת תרגילים, שבסופם הוא מסוגל לשבת בנוחות, להתבטא בנוחות, ולהקשיב בנוחות. קורס כזה גם מעלה מאד את הביטחון העצמי של הילד.

הגורם השני: חוסר הבנה של מושגים בחומר הלימוד
זה מה שגורם לילד לאבד עניין במה שהמורה אומרת או במשימות שקיבל בשיעורי הבית. ככל שהילד מלא חיים יותר, קל יותר לראות עליו כאשר הוא לא הבין. הוא פשוט עושה משהו אחר: מפטפט, מקשקש, מצייר, מספר בדיחה. ככל שהילד מלא חיים, כך כל איבוד עניין שלו הופך להפרעה לשיעור. הטיפול הוא קורס קצר: 'ללמוד כיצד ללמוד'. הוא לומד מה הצעדים שנדרשים כדי ללמוד כל דבר. בסוף הקורס הוא יודע כיצד להתגבר על כל מיכשול שקיים בלמידה, כגון: חוסר הבנה, שיעמום, חוסר ריכוז וחוסר חשק.

הגורם השלישי: מבוגרים 'גורמי לחץ' בסביבתו של הילד, שמערערים אותו.
מסתבר שישנם אנשים שהם 'גורמי לחץ'. הורה או מורה 'גורמי לחץ' לא מאפשרים לילד להיות נינוח ולהאמין בעצמו. הם ביקורתיים כלפיו, לא סלחניים, דורשים דברים שהם מעבר ליכולתו, לא מחמיאים, מתעלמים, לגלגנים, כעסנים ללא סיבה או משפילים. אנשים כאלה יכולים לערער מאד את נפשו של הילד, ולגרום לכל הבעיות הרגשיות שאנחנו מכירים, שמתבטאות אצלו בעצבנות, כעסים, חרדות, ביישנות וחוסר ביטחון עצמי. קל לראות זאת אצל הורים גרושים, שהתגרשו בגלל שאחד מהם מתנהג כך כל הזמן. קל לאתר מורים 'גורמי לחץ'. אלה הם מורים שמתייחסים לתלמידים באופן מתנשא. מורים שמלאים טענות לתלמידים, ושאינם פופולריים בקרב התלמידים באופן בולט. תלמידים עושים להם דווקא, מתחצפים ומתגרים, וממש נלחמים בהם. הטיפול הוא קורס קצר: בקורס זה עוזרים לילד לגלות כיצד אנשים 'גורמי לחץ' מתנהגים, וכיצד זה משפיע עליו. הילד מזהה אנשים כאלה בסביבתו, ולומד כיצד לדבר או להתנהג עם הורים ומורים גורמי לחץ, כדי שיפסיקו להשפיע עליו לרעה. מצבו הנפשי משתפר מאד, וכך גם יכולתו ללמוד ולהתקדם. הקורס הזה יוצר ילדים שמחים בעלי ביטחון בעצמם.

הגורם הרביעי: בעיות גופניות שמטרידות את הילד.
בעיות ראייה או שמיעה, בעיות עיכול, בריחת שתן, קשיים בשינה ועוד. בעיות כאלה מציקות לילד ולא מאפשרות לו להיות נינוח במסגרת הלימוד. גם חוסרים תזונתיים ותזונה לא טובה עלולים לגרום לאי נוחות גופנית שיכולה להתבטא בעייפות, עצבנות ואי שקט. והטיפול: אם הבעייה גופנית ניתן לפנות לרופא המשפחה שיערוך בדיקות גופניות ויטפל במה שהתגלה. זהו המקום היחיד שבו יש מקום להיוועץ ברופא בהקשר להפרעות קשב. רופא מטפל בגוף, ואילו הפסיכיאטר רק מזיק לגוף כאשר הוא רושם לילד סמי מרץ גורמי תלות כדוגמת הריטלין, ולא מטפל בסיבות החינוכיות שהוזכרו לעיל, שבהן, צריך להודות, אין לו כל מושג. אם הבעייה תזונתית כדאי להיוועץ במרפא טבעי או בתזונאי/ת. טיפול הומיאופטי, טיפול בפרחי באך, מערכות לשיפור השינה, תוספי מזון רבים [אומגה 3, ויטמינים שונים וכו'] וטיפולים חלופיים אחרים עשויים לתמוך מאד בילד ובגופו, אולם הכרחי לבחון היטב ואסור להתעלם מארבעת הסיבות שהוזכרו לעיל.

'כיתת הכשרה' בבית הספר במקום איבחונים:
זהו מודל פשוט, של כיתת הכשרה שבה מופעלים שלושת הקורסים שהוזכרו. הכיתה נועדה לטפל בבעיות למידה והתנהגות מבלי שידביקו לילד תווית של הפרעה כלשהי. כיתה כזו חוסכת איבחונים יקרים, ומונעת סטיגמות שמלוות את התלמיד כל חייו. התלמיד יכול לסיים את שלושת הקורסים בפחות משבועיים. העבודה נעשית בזוגות. לכן נדרשים רק מורה וסייעת כדי להפעיל כיתת הכשרה שכזו. התלמיד חוזר לכיתתו בתום ההכשרה עם תכנית למידה שתלמיד אחר יכול לעזור לו לסיים אותה. כניסת האיבחונים לבתי הספר יצרה מצב מטורף שבו כמות המורים לחינוך מיוחד לעולם איננה מספיקה. תכנית כזו מציעה את ההיפך הגמור, היא תקל מאד על עבודת המורים, ותחזיר להם את כבודם.

אילן סלומון, רוקח, בוגר האוניברסיטה העברית


נושאים קשורים:



עמוד הבית  |  הוסף למועדפים  |  הפוך לדף הבית  |  אודות
תנאי שימוש ומדיניות הפרטיות |  שמות  |  פרסום באתר  |  כתוב לנו  |  שלח ידיעה ל"מה חדש"  |  RSS |  לימודים |  אינדקס
כל הזכויות שמורות: ילדים שלי  /  אינפו ערוצי מדיה ותקשורת בע"מ  /  מפ"מ Copyright © 2005 www.yeladim-sheli.co.il  All rights reserved