|
|
מי גאון של אמא?
|
מחקר שנערך בישראל בראשותו של ד'ר אפי הרנוי בחן את משנתו של ז'אן פיאז'ה, אשר רכש שם עולמי בזכות פועלו בתחום הפסיכולוגיה של הילד, ביחס לגישות אחרות כגון ויגוצקי, אשר הלך בדרכו של פיאז'ה והיה לממשיכו עד אשר פיתח תיאוריה משלו, ג'ואן בק, גלן דומן, מריה מונטסורי ואחרים, אשר חלקו על דעותיו ועל ממצאיו של פיאז'ה ואחרים, בהתייחס להתפתחותם של פעוטות ולקשר הורה-ילד ותרומתו להתפתחותם וחינוכם של פעוטות בגילאי שנה עד שנה וחצי.
|
|
|
המחקר בחן את אמיתות הנחת היסוד של פיאז'ה, לפיה פעוטות בגילאי שנה עד שנה וחצי מגיעים לבשלות של 'קביעות האובייקט' ואת הצורך של פעוטות בהיזון חוזר מההורה. בנוסף בחן המחקר את עמדתם של הורים לפעוטות ביחס לחמשת האספקטים המשפיעים על ההתפתחות הקוגניטיבית: גיל ההתפתחות הקוגניטיבית, מידת ההשפעה של ההורה, חשיבות המשחק עבור הפעוט, חשיבות המשחק של הפעוט עם ההורה וחשיבות הקשר המילולי של ההורה עם הפעוט.
במחקר השתתפו 120 פעוטות בגילאי שנה עד שנה וחצי והורה אחד של כל פעוט. הגיל הממוצע היה 15.06 חודשים עם סטיית תקן של 2.32. 55.8% מהפעוטות היו בנים ו-44.2% היו בנות. הרכב ההורים שהשתתפו במחקר היה: 19.2% גברים ו-80.8% נשים. 98.3% מההורים שנטלו חלק במחקר, הצהירו כי המטפל העיקרי בפעוט/ה הוא האמא. הממצאים נאספו באמצעות ניסויים ושאלונים בפגישות אשר נערכו בבתי המשפחות של הפעוטות בשעות אחה'צ והערב. בכל פגישה נכחה משפחה אחת [הורה אחד ופעוט אחד]. לאחר שהושלמו כל הניסויים וכל השאלונים מולאו, הממצאים הוזנו, עובדו ונותחו באמצעות תוכנת SPSS.
ממצאי המחקר הראו כי, מבין 120 הפעוטות שהשתתפו במחקר 96.7% מצאו את האובייקט, 1.7% מצאו אותו בשלבים ורק 1.6% לא מצאו אותו. כמו כן, מבין 120 הפעוטות שהשתתפו במחקר 96.7% לא עקבו אחרי הבעת הפנים של ההורים [רק 3.3% עקבו אחרי הבעת הפנים של ההורה] ובין 116 שלא יצרו קשר עין עם ההורה [לא עקבו אחר הבעת הפנים של ההורה], 70.7% לא מצאו את האובייקט הלא מוכר ורק 29.3% מצאו אותו. ולבסוף, 42.9% מהפעוטים [הבנים] מצאו את האובייקט הלא מוכר, ואילו מבין הפעוטות [הבנות] רק 13.2% מצאו אותו. מבין אלה שמצאו את האובייקט הלא מוכר, 79.4% היו בנים ורק 20.6% היו בנות, ואילו מבין אלה שלא מצאו את האובייקט 43.9% היו בנים ו-56.1% היו בנות.
בהתייחס לעמדות ההורים נמצא כי, מתאם בינוני-נמוך שלילי מובהק בין הערכת ההורים את גיל ההתפתחות הקוגניטיבית של הפעוט והחשיבות של המשחק עבור הפעוט. עוד נמצא, מתאם שלילי נמוך מובהק בין הערכת ההורים את גיל ההתפתחות הקוגניטיבית של הפעוט וכל אחד מארבעת האספקטים שנחקרו [מידת ההשפעה של ההורה, חשיבות המשחק עבור הפעוט, חשיבות המשחק של הפעוט עם ההורה וחשיבות הקשר המילולי של ההורה עם הפעוט]. בנוסף, נמצא מתאם חיובי מובהק בין ארבעת המשתנים שנבדקו במחקר זה כבעלי השפעה על ההתפתחות הקוגניטיבית של הפעוט. המתאמים נעו בין 0.299 ל-0.736 ברמת מובהקות של 0.01.
מסקנות המחקר מעידות כי:
* פעוטות בגילאי שנה עד שנה וחצי מגיעים לבשלות של 'קביעות האובייקט'.
* פעוטות בגילאי שנה עד שנה וחצי העסוקים במטלות ובמשחק אינם נוטים לעקוב אחר הבעות הפנים של ההורים.
* פעוטות בגילאי שנה עד שנה וחצי נוטים להעסיק את עצמם בדברים שמעניינים אותם ולא בדברים שההורים חפצים שיעסקו.
* ההתפתחות הקוגניטיבית של הפעוט אינו קשורה קשר ישיר לעמדת ההורים או לשאיפותיהם, מאחר שהפעוטות לומדים מהתנסויות אישיות וממפגשים עם מגוון גירויים ולא מפעילות משותפת עם ההורים.
* הממצאים בחלק השני של הניסוי מצביעים על האפשרות שיחסיהם של פעוטים עם אמהותיהם שונים מיחסיהן של פעוטות עם אמהותיהן. ההבדלים בהתנהגות ובתגובות עשויים להיות תוצר של תסביך 'אלקטרה' ותסביך 'אדיפוס'.
* ככל שההורים מעריכים את ההתפתחות הקוגניטיבית של הפעוט כמתרחשת בגיל צעיר יותר, כך עולה הערכתם את השפעתם האישית על התפתחותו הקוגניטיבית וכן גם הערכתם כלפי השפעת המשחק, חשיבות המשחק של ההורה עם הפעוט והקשר המילולי של ההורה עם הפעוט.
* נראה כי הורה, שרואה גורם אחד מבין הגורמים שנבדקו במחקר זה כמשפיעים על ההתפתחות הקוגניטיבית של הפעוט כבעל השפעה, רואה גם את כל יתר הגורמים כבעלי השפעה.
* מסקנה נוספת העולה מן הממצאים היא כי קצב ההתפתחות הקוגניטיבית של הפעוט אישי ותלוי בשלב בו הפעוט נמצא מבחינה התפתחותית וביכולותיו באותו שלב ואינו תלוי בגילו הכרונולוגי של הפעוט.
* נראה, כי הורים לפעוטים ופעוטות שמצאו את האובייקט הלא מוכר, העריכו את הגורמים שנבדקו במחקר זה כמשפיעים על ההתפתחות הקוגניטיבית של הפעוט כחשובים יותר מההורים של הפעוטים והפעוטות שלא מצאו את האובייקט הלא מוכר.
ייתכן שהסיבה לך טמונה במידת ההיכרות של ההורה עם הפעוט או בשל העובדה כי ההורים שהעריכו את הגורמים שנבדקו במחקר זה כמשפיעים על ההתפתחות הקוגניטיבית של הפעוט כפחות חשובים, מבלים פחות זמן עם הפעוטות ומשקיעים פחות בחשיפתם לגירויים וייתכן כי מסיבה זו הפעוטות הצליחו פחות בניסוי.
לסיכום, הורים המאמצים את הטרנדים האחרונים בגריית תינוקות ופעוטות עושים, למעשה, מספר שגיאות יסוד מבחינה שיפוטית: הם אינם מבינים כי מה שמקדם את התפתחותו של ילד בגיל מסוים, אינו בהכרח מקדם את התפתחותו בגיל צעיר יותר או מבוגר יותר. בנוסף, הם שוגים בהנחה כי פיתוח יכולות מסוימות מבחינה קוגניטיבית ישפיע על רמת ה-IQ ויעלה אותה או יתרום להישגיו הלימודיים של הילד בעתיד. למשל: פעוט שכבר בגיל שנה הגיע לבשלות של קביעות האובייקט ויודע כי גם אם האובייקט נסתר מעיניו הוא ממשיך להתקיים, לא יידע זאת בגיל 6 טוב יותר מאשר ילד שהגיע לבשלות של קביעות האובייקט בגיל שנה וחצי, ולכן הדבר לא יתרום לו יותר. דוגמה זו ממחישה את המתרחש גם מבחינת כל שאר האספקטים.
_________________________________________
הכותב, ד'ר אפי הרנוי – דוקטור לחינוך, בהתמחות פסיכולוגיה חינוכית התפתחותית, התפתחות הילד, תנועה לגיל הרך וקשרי הורים וילדים, M.A. בחינוך גופני ובפסיכולוגיה חינוכית-התפתחותית, מורה לחינוך גופני, מומחה לגיל הרך, מאבחן ומטפל בספורט טיפולי, שחייה שיקומית והידרותרפיה, מנהל חברת 'יופי-טופי', העוסקת בתנועה לגיל הרך ובשיווק ציוד ספורט ומחבר הספר 'מי יכול...? הפעלה בתנועה לילדים' – לפרטים ולהזמנות: נייד 0544348329 או yofi-tofi@bezeqint.net
|
|
|
|
שלח לחבר 
