|
|
חיים בצל
|
|
סקר חדש שנערך במיוחד לקראת כנס באר שבע לשלום הילד, שנפתח במהלך חודש פברואר מגלה כי, מספר מדהים של ילדים בישראל נפגעו מינית. 5% מההורים שרואיינו סיפרו כי הילד שלהם סיפר להם שנפגע מינית. עוד 8% מההורים סירבו להשיב לשאלה. מדובר בתופעה בהיקף של כ-100,000 ילדים נפגעים, בעוד שבפועל מדווחים רק כ- 2,500 מקרים בשנה. וגם מספר עצום של הורים בכלל לא מדבר עם ילדיהם על הנושא.
|
|
|
סקר חדש שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בהנהלת פרופ' אבי דגני וד'ר רינה דגני, לפי בקשת המועצה לשלום הילד, לקראת כנס באר שבע לשלום הילד שנערך במהלך חודש פברואר, באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מגלה ממצאים מפתיעים וקשים לגבי מספר הילדים שנפגעו מינית בישראל, מספרים שאיש לא העלה על הדעת עד כה. לשאלה, האם ילדיך סיפרו לך אי פעם שפגעו בהם מינית או ניסו לפגוע בהם מינית, ענו לא לפחות מ-5% מההורים כי כך קרה ו-8% נוספים מההורים ציינו כי הם מסרבים לענות לשאלה.
בהנחה שהמדגם מייצג גם את שאר ההורים והילדים בישראל ובהתייחס לגילאים המתאימים ולמספר הילדים בישראל, ניתן להניח כי כ-100,000 ילדים בישראל לפחות נפגעו מינית או נפלו קורבן לנסיון לפגוע בהם מינית.
מנכ'ל המועצה לשלום הילד, ד'ר יצחק קדמן, אמר כי מדובר בנתון מדהים ובמספרים קשים ביותר. מדי שנה מדווחים ונחקרים על ידי חוקרי הילדים כ-2,500 ילדים שנפגעו מינית. לדבריו, ברור אמנם שמספר זה איננו מייצג את היקף התופעה במציאות, אך עתה אנו למדים כי המספרים האמיתיים גדולים בהרבה ממה שנטו לשער.
עוד עולה מהסקר, שהוא ראשון מסוגו שנערך בישראל והוא הוכן על בסיס מחקר דומה שנערך לא מכבר בסין, כי חרף המודעות הגדלה לתופעת הפגיעות המיניות בילדים, הורים רבים מאוד, כלל לא מדברים עם ילדיהם על הסכנות ולא מדריכים אותם כיצד להתנהג.
כך למשל למעלה מ-40% מההורים מעולם לא אמרו לילדיהם כי אם מישהו פגע בהם, הם צריכים לספר להורים או למבוגר אחר שהם סומכים עליו. קרוב ל-40% מההורים מעולם לא הנחו את ילדיהם שלא למסור פרטים אישיים באינטרנט. כרבע מההורים אפילו לא הנחו את הילדים שלא ללכת עם זרים או שאסור לאדם אחר לנגוע באיברים הפרטיים שלהם. עוד עולה מהסקר כי קרוב ל-80% מההורים לא התקינו תוכנות חסימה במחשב לסינון אתרים לא רצויים לילדים.
באופן אבסורדי ככל שההורה הסביר פחות לילדים על הסכנות מפגיעה מינית הוא גם פחות טורח להשתמש בתוכנות חסימה, 88% מאלה שלא הסבירו לילדים, גם לא התקינו תוכנות חסימה.
רוב ההורים סברו לעומת זאת כי החובה להסביר לילדים על הנושא מוטלת על ההורים [72%] ורק מיעוטם חשבו שזהו תפקיד של בית הספר [10%] או אנשי מקצוע כמו רופאים, שוטרים, עו'סים [10%].
מהסקר עולה עוד כי קיימת לא מעט בורות בקרב ההורים בכל הקשור לפגיעות מיניות בילדים. כך למשל כרבע מהנשאלים סברו שיש לא מעט ילדים שמדמיינים או ממציאים שפגעו בהם מינית. רבע נוסף מההורים טענו שאינם יודעים מה התשובה ורק כ-50% מההורים טענו שזוהי קביעה מוטעית. 28% מההורים סברו שנשים אינן פוגעות מינית בילדים. 16% מההורים סברו בטעות שאם ילד נפגע מינית יהיו לכך בד'כ סימנים פיזיים נראים לעין ו-11% סברו שאין כמעט בנים שנפגעים מינית.
מנהלת המחלקה לחקר חברתי במכון גיאוקרטוגרפיה גב' רינה פוזנר אשר תציג את נתוני הסקר במלואם במושב מיוחד שיעסוק בפגיעות מיניות של ילדים בילדים, במסגרת כנס באר שבע לשלום הילד, אמרה כי מהסקר עולה כי הרבה מההורים מגלים בורות בנושא של ניצול מיני של ילדים, ולא מעט חוסר מעש בהסברה לילדיהם איך להיזהר מפגיעה מינית, למרות שרובם סבורים כי זה תפקידם של ההורים. מהסקר עולה גם כי הן ברמת הידע בנושא פגיעות מיניות והן ברמת ההסברה של ההורים לילדים, יש פערים והבדלים מובהקים בין קבוצות שונות באוכלוסייה.
כך למשל עולה כי בקרב הורים בעלי הכנסה נמוכה, הורים שהגדירו עצמם כדתיים או חרדיים וכן בקרב עולים חדשים, יש הסברה נמוכה לילדים בנושאים אלה ובמקביל גם ידע נמוך של ההורים. בקרב אוכלוסייה דתית וחרדית יש שימוש רב יותר בתוכנות חסימה, בעוד שבקרב חילונים ועולים חדשים אין כמעט שימוש בתוכנות חסימה. מעניין בהקשר זה לציין כי בסקר דומה שנערך לא מכבר בסין, הפגינו ההורים בסין יותר ידע בנושא הפגיעות המיניות וגם עסקו יותר בהסברה לילדיהם בנושא זה, בהשוואה להורים בישראל.
מנכ'ל המועצה לשלום הילד, ד'ר יצחק קדמן, אמר כי מדובר בסקר מפתיע ומדאיג ביותר, הן לגבי היקף הילדים שנפגעו מינית והן לגבי חוסר הידע ולפעמים אפילו הבורות שהפגינו ההורים בנושא. לא פחות חמורה היא התופעה שהתגלתה בסקר של חוסר מעורבות מספקת של ההורים בהסברה לילדיהם, אף שרובם סבורים כי זהו תפקיד של ההורים.
על רשויות המדינה ובכלל זה משרד החינוך, המשרד לבטחון פנים ומשרד הרווחה לנקוט מיד בפעילות הסברה אינטנסיבית להורים.
במועצה לשלום הילד מתכננים הוצאת מהדורה חדשה של חוברת ההסברה להורים בנושא פגיעות מיניות שתופק במספר שפות, כדי לעודד הורים לדבר עם ילדיהם, תוך העמקת המידע בנושאים בהם התגלו בורות וחוסר ידע.
|
|
|
|
שלח לחבר 
